Transcript
באתי לגני תשט"ז
Basi LeGani 5716
חלק ב Part Two
www.simplychassidus.com
ב"ה
About Simply Chassidus Simply Chassidus releases one ma’amar of the Rebbe each month with English translation and commentary. Each ma’amar is divided into three sections, each of which can be learned in approximately one hour. By learning one section per week, usually on Shabbos morning, participants can finish one ma’amar per month, with time to review the ma’amar on Shabbos Mevarchim. Simply Chassidus is translated by Simcha Kanter and is a project of Congregation Bnei Ruven in Chicago under the direction of Rabbi Boruch Hertz. Reviewed with Rabbi Fischel Oster in the zechus of refuah shleima for
ארי' יהודה בן שרה רבקה.
Made possible by
The ma’amar “Basi LeGani 5716” from Sefer Hamaamorim Basi LeGani Volume 1 is copyrighted by Kehot Publication Society, a division of Merkos L’inyonei Chinuch, and is reprinted here with permission.
ד"ה באתי לגני
3
Section Two In the first section of the ma’amar the Rebbe explained the following points:
In the fifth chapter of the Frierdiker Rebbe’s ma’amar he explained how the name “shittim wood” is connected to the ultimate purpose of the Mishkan – and therefore the ultimate purpose of creation.
Shittim is related to the word shtus
(irrational behavior), and the way that we reveal Hashem’s essence in the physical world is by transforming our “unholy irrational behavior” (shtus d’kelipah) into “holy irrational behavior” (shtus d’kedusha).
In the sixth chapter, the Frierdiker Rebbe explained how the name for the boards made of shittim wood – krashim – are also connected to the same concept. The letters “”ק, “”ר, and “ ”שrepresent a connection to kelipah, and by using the krashim in the Mishkan, this kelipah is transformed into kedusha.
The Rebbe then addressed a possible question one might ask: it makes sense that the name that originally brought this wood into creation (shittim wood) is connected to its purpose – but why should the new name that was given to it because of a new “form” (a “board”) also have a connection to its purpose?
The Rebbe answered this question by explaining that a name is the spiritual source of that object for its ongoing existence, and contains within it all future events. Therefore, since the potential to have the new name was included within the name shittim, and the name shittim was the life force of the wood at the moment it acquired the name keresh, we must
ה'תשט"ז,יו"ד שבט
4
say that the name keresh is connected to the same concept represented by shittim.
The Rebbe then explained that each individual letter in the name keresh is also connected to this same concept because both the names and shapes of the letters also have spiritual significance.
The Rebbe now focuses on the Frierdiker Rebbe’s explanation of the letter “”ד, the topic of chapter six:
ד) וביאור הענין שהאותיות ק' ור' הם אתוון דאתחזיאו על סטרא יובן ע"י ביאור החילוק בין אותיות ק' ר' לאותיות הדומות,בישא ועל זה ממשיך כ"ק מו"ח אדמו"ר.להם שהם בסטרא דקדושה ' דד,)' הנה ק' ר' הן לנגד ד' ה' (שהרי ר' מתדמה לד' וק' לה:בהמאמר ורי"ש הנה דומים זל"ז בדמותן וכן בפירושן (והיינו כמשנת"ל שהן מורים, פירושן, והן שמות האותיות, דמותן,תמונת וציור האותיות .)על מהותן של האותיות The Frierdiker Rebbe explains how the letters “ ”קand “ ”רof the word keresh represent kelipah by contrasting them to similarly shaped letters which represent kedusha: “ ”דand “”ה. (Chapter six focuses specifically on the “”ד, and chapter seven focuses on the “”ה.) The letters “ ”דand “ ”רhave similar shapes and their names also have similar meanings. As explained in the previous chapter, both the name and shape of a letter represent its spiritual source, and therefore its essential meaning. First, the Frierdiker Rebbe explained the meaning of the names of the letters:
5
ד"ה באתי לגני
דד' הוא מלשון דלות,)ומבאר הדמיון דד' לר' בפירושן (שמותן מחיתת דלים1 וכמ"ש, וכן אות רי"ש הוא מלשון עניות ודלות,ועניות .' ריש ועושר כו2 וכתיב,רישם Both daled and raish imply “poor”: the words “dalus” and “raish” both mean poverty, as can be seen from the following two pesukim: The wealth of the rich is the city of his strength; the devastation of the poor (dalim)
ֹהוֹ ן ָע ִׁשיר ִׁק ְריַ ת ֻעזּו :ישם ָ ְמ ִׁח ַּתת ַדּ ִּׁלים ֵר
is their poverty (raisham). Distance falsehood and the lying word from me; give me neither poverty (raish) nor wealth; provide me my allotted bread.
ָשוְ א ו ְּד ַבר ָּכזָ ב ַה ְר ֵחק עשר ַאל ֶּ ִָׁמ ֶּּמ ִׁ ּני ֵראש ו יפנִׁ י לֶּ ֶּחם ֵ ִּׁת ֶּּתן לִׁ י ַה ְט ִׁר :ֻח ִּׁקי
Why did the Frierdiker Rebbe choose these specific pesukim to explain this point?
, שהטעם שמביא כ"ק מו"ח אדמו"ר פסוקים אלו דוקא,ויש לומר ) אלא,' לפי שמהם מובן (לא רק הדמיון בפירוש האותיות ד' ור,הוא אבל, כשם שבתמונתן הם רק דומים זל"ז, דהנה,גם החילוק שביניהם שענין העניות, והיינו, כן הוא גם בפירושן,אינם שוים ממש זל"ז ,'שבאות ר' הוא למטה יותר מענין העניות שבאות ד Because the Frierdiker Rebbe is explaining the fact that these letters are similar (in both form and meaning) but are nonetheless different, he chose specific pesukim which explain both the similarity and difference between the daled and the raish. These pesukim show that even though they are similar, the poverty of the raish is worse than the poverty of the daled:
ה'תשט"ז,יו"ד שבט
6
שהשברון והמורא של, היינו,וראי' לזה ממ"ש מחיתת דלים רישם שמזה מוכח שענין הרישות הוא למטה מענין,הדלים הוא רישם .הדלות When the possuk says, “The devastation of the poor (dalim) is their poverty (raisham),” this implies that “raisham” is considered “devastation” (an even worse situation) for someone who is already “dalim” (poor). Even though they have similar meanings, we see that the raish is worse (lower) than the daled.
שהוא נעלה יותר, שהניגוד לענין העושר,ועד"ז בפסוק ריש ועושר שזהו"ע שאין, הוא הענין דריש,3מהענין דדי מחסורו אשר יחסר לו . דלי דלות,למטה ממנו Similarly, the other possuk says “give me neither poverty (raish) nor wealth.” “Wealth” is more than “having just enough,” as implied by the possuk describing the mitzvah of giving tzedakah to poor people, “[you shall open your hand to him, and you shall lend him] enough [to compensate] for his needs which he is lacking.” (Editor’s note: Rashi comments on these words, “and you are not commanded to make him rich,” which shows that having “enough” is less than wealth.) Just like wealth is more than “having enough,” the possuk uses the contrasting term “raish” to indicate more than basic poverty – raish is extreme poverty, and the extreme opposite of “wealth.” After bringing pesukim which demonstrate the similarity and difference between the names of the daled and raish, the Frierdiker Rebbe then states that they are polar opposites:
, מ"מ, שהגם דר' וד' דומים בתמונתם ופירושם,וממשיך בהמאמר לא זו בלבד שיש,ה"ה מובדלים ומרוחקים זמ"ז בתכלית (היינו ' דאות ד,) אלא שהם הפכיים זמ"ז,חילוק ביניהם ואינם דומים לגמרי . ואות ר' הוא מאתוון דאתחזיאו על סטרא בישא,הוא בקדושה
7
ד"ה באתי לגני
Even through daled and raish are similar in both meaning and form, they are actually polar opposites.
The letter daled represents
kedusha, while the raish represents sitra achra (kelipah). The Rebbe now explains this in greater detail:
הנה דלות זו הו"ע, דאף שאות ד' מורה על דלות,ה) והענין בזה דזהו כל ענין הקדושה להיות בבחי' ביטול,הביטול והשפלות .בתכלית Even though the letter daled means “poverty” (and “poverty” is usually a negative thing), the type of poverty represented by dalus is bittul and lowliness. This type of “poverty” is the entire concept of kedusha – having no independent sense of “self” whatsoever (which would contradict the fact that Hashem is the only true existence).
ולהבין זה מבאר בהמאמר שענין הדלות בקדושה הו"ע ספירת לפי שהיא בתכלית הביטול,4 דלית לה מגרמה כלום,המלכות היינו שהמלכות עצמה ממעטת את,5 עד שאזעירת גרמה,והשפלות .עצמה להיות בתכלית הביטול והשפלות Even though everything from the side of kedusha has the quality of dalus, the specific attribute within kedusha which corresponds to dalus is the sefirah of malchus. Malchus is described by the Zohar as “having nothing of its own at all” because it has the ultimate quality of bittul – “making itself small.” [This will be explained in greater detail in the next paragraphs.] Even though malchus is one of the sefiros of kedusha, and in general kedusha has the quality of bittul, it nevertheless “makes itself small” (even within kedusha) to reach the ultimate state of bittul.
והוא, שלית לי' מגרמי' כלום,ובכחות נפש האדם הוא כח הדיבור . וכמו השפעת השכל ומדות,מקבל ולבוש להכחות שלמעלה ממנו
ה'תשט"ז,יו"ד שבט
8
Within a person, the level of malchus corresponds to the faculty of speech, which also “has nothing of its own.” Speech doesn’t have its own ideas or feelings – it simply receives and communicates the “message” of the higher sefiros of intellect and emotion to others. The Rebbe explains the function of the sefirah of malchus in greater detail:
וממנה, ספירת המלכות היא מדת ההתנשאות, דהנה,וביאור הענין צריכה להיות בתכלית, ומ"מ,נתהווה כל סדר ההשתלשלות שמקבלת את,' הא, ודוקא עי"ז יש בה ב' הענינים,השפלות וביטול ,' והב,6 שזהו"ע כל הנחלים הולכים אל הים,כל הענינים מלמעלה .שהיא מהווה את כל הענינים שלמטה The sefirah of malchus has two seemingly opposite qualities: On one hand, malchus is the quality of being “exalted” – it is superior to everything else.
We see this from the fact that the sefirah of
malchus is the source of the entire creation (and is therefore superior to all of creation). On the other hand, malchus is the ultimate expression of bittul – the ultimate expression of insignificance. Furthermore, this quality of bittul enables it to perform its two main functions involved in the creation of the world: 1. It receives all the G-dly energy from the higher sefiros. This is represented by the possuk, “All the rivers flow into the sea” – the “rivers” represent the revelation of G-dliness from the higher sefiros, and the “sea” represents malchus. 2. It becomes the source for the creation of the lower worlds. This bittul of malchus can be understood in greater detail through an explanation of the Mittler Rebbe:
ד"ה באתי לגני
9
כפי שמבאר כ"ק אדמו"ר האמצעי בארוכהא בענין,ובפרטיות יותר . שיש בזה ב' פירושים,ספירת המלכות שלית לה מגרמה כלום רק מה שמקבלת מלמעלה, דלית לה אור מצד עצמה,'פירוש הא כי אם מה שמקבלת אור, בדוגמת הלבנה שאין לה אור עצמי,ממנה כי אם מה שמקבלת, דלית לה מגרמה כלום,' ופירוש הב.מן השמש . ע"י העלאת מ"ן ממלאכים ונשמות דבי"ע,מלמטה למעלה The Mittler Rebbe explains the fact that malchus is described as having “nothing of its own at all” (the bittul of malchus) in two ways: 1. It is dependent on what is “above” it: just like the moon doesn’t have any light of its own and receives all of its light from the sun, so too malchus depends on the higher sefiros for the G-dly revelations it transmits to creation. 2. It is dependent on what is “below” it: in order to function, malchus is dependent on the refinement and elevation of creation (referred to as mayim nukvin, “feminine waters”) by the angels and the souls below. The Mittler Rebbe then explains the first meaning of having “nothing of its own”:
היינו שיתהווה, דספירת המלכות ענינה הוא גילוי לזולת,והענין בזה והרי כללות ענין הבריאה הוא באין ערוך לגמרי לא"ס,ממנה בריאה , כסא מלך, שענין הכסא, והיינו, והוכן בחסד כסא7 הנה עז"נ,ב"ה צמצם את,8 שמצד טבע הטוב להטיב,נעשה מצד החסד שלמעלה כדי שיוכל להיות כללות ענין הבריאה ע"י,'עצמו והמשיך האורות כו .ספירת המלכות The function of malchus is to reveal to “someone else.” In our case, the world of Atzilus is still considered the realm of G-dliness, and malchus is the bridge between the realm of G-dliness and creation –
.) ד ואילך, (בהוצאה החדשה – בא צו370 'א) תורת חיים שמות ע
ה'תשט"ז,יו"ד שבט
10
something that appears to be “something else” compared to Gdliness. “G-dliness” and “creation” are infinitely different than each other – one is truly infinite, while the other is limited. However, Hashem decided that He wants to have a “relationship” with an infinitely lower creation. This is the meaning of the possuk, “You established Your throne with chesed (kindness):” the fact that Hashem decided to be “King” over the world is dependent on Hashem’s chesed – His kindness “motivated” Him to “lower” Himself to be King over an infinitely lower creation. This motivation (the “desire to be King”) enabled creation (His kingdom) to exist. The Mittler Rebbe then explains the second meaning of having “nothing of its own”:
שענין המלכות נעשה ע"י העלאת מ"ן מהעולמות,ועוד ענין בזה שעי"ז פועלים שמהתנשאות,9 שזהו"ע אין מלך בלא עם,שלמטה שמזה נעשית מציאות,עצמית יומשך להיות ההתנשאות על העם . חיותה וקיומה,הבריאה Another reason why malchus is described as “having nothing of its own” is because it is dependent on the desire of the lower worlds to have Him as their King.
This “elevation of mayim nukvin” (the
refinement of the world from below to above) motivates the “King who is exalted alone” to be “exalted over the nation” and continue to create the worlds. This can be understood through an analogy of a physical king:
דכיוון שהמלך משכמו ומעלה גבוה,ועד"מ בענין המלכות למטה צריכים לעורר ולפעול אצלו רצון למלוכה שיהי' מלך על,10מכל העם כי מצד עצמו לא יומשך התנשאות על עם מהתנשאות עצמית,עם וענין זה נעשה עי"ז שהעם מכתיר את המלך,להיותם באין ערוך , ואז נעשה בנין המלכות,ועומד בהתעוררות לקבל עול מלכותו
ד"ה באתי לגני
11
אמרו לפני11 כמארז"ל, ועד"ז למעלה.שיסכים למלוך עליהם . כיון שמצד עצמו אינו שייך לזה,מלכיות כדי שתמליכוני עליכם A true king (similar to Shaul HaMelech) is not only in a different position than the nation (he is the ruler and they are the ruled) – he is a categorically different type of person than the rest of the nation. This is what the possuk means when it says regarding Shaul HaMelech, “from his shoulders and upwards he was taller than any of the people.” King Shaul was “head and shoulders above” the rest of the nation in terms of the level of person he was. Because the king is incomparably superior to the rest of the nation, he doesn’t have any desire to interact with them. His desire to be their king is only awakened when they express their desire to crown him as their king over them. This awakening of the king’s desire to rule over them – and his agreement to become king – is referred to as “binyan ha’malchus” – the “building of malchus.” This reflects the spiritual process described above – we “motivate” Hashem to become King over us (and create the world through the sefirah of malchus) by expressing our desire for Him to be our King. The Rebbe explains the difference between the two explanations (above) of the fact that malchus “has nothing of its own at all”: 1. Malchus is dependent on the sefiros which are above it. 2. Malchus is dependent on the elevation of the world by the creations below it.
שענין הא' עיקרו בשעה שצריכים,והחילוק בין ב' ענינים אלו הוא , ע"ד בנין המלכות בראש השנה,להמשיך את ענין המלכות מתחילה כי,שענין זה הוא באופן שהמלכות מצד עצמה לית לה מגרמה כלום שזהו"ע והוכן, ממדת החסד, היינו,אם מה שמקבלת מלמעלה ממנה .בחסד כסא
ה'תשט"ז,יו"ד שבט
12
The description of malchus having “nothing of its own at all” because it relies on what it receives from the sefiros above mainly applies when it needs to rely on the higher sefiros for the initial establishment of Hashem’s “kingship.”
This “initial establishment”
applies both at the beginning of creation (when there wasn’t yet a creation to accept Him as their King), as well as at the beginning of each year on Rosh Hashanah. On Rosh Hashanah we ask Hashem to be King over us (even though He is incomparably superior to creation) mainly because of His chesed – “You established Your throne with chesed” (and not because our actions deserve it). We don’t ask Hashem to be our King because He is a King (which would imply that malchus can function on its own); rather, we ask for Hashem’s chesed to “motivate” His attribute of malchus to become a King over us. From this we see that malchus on its own “can’t” become King (it “has nothing of its own”) because it relies on the influence of chesed (it needs the sefiros “above” it) in order to “want” to be king.
וענין הב' עיקרו כאשר צריך לחזק ולחדש את ענין המלוכה (לאחר כיון, שגם בזה לית לה מגרמה כלום,)'שנעשה ענין ההתהוות כו .שענין זה נעשה ע"י העלאת מ"ן דעולמות בי"ע למלכות דאצילות The ongoing strengthening and renewal of malchus (after the creation of the world, or after the establishment of Hashem’s kingship on Rosh Hashanah) is dependent on the creation’s ongoing commitment and dedication to the King’s mission – to elevate the physical world. From this we see that malchus on its own “can’t” stay King (it “has nothing of its own”) because it relies on the actions of the “nation” (creation). The fact that malchus can neither become king nor remain king on its own explains the “poverty” of kedusha:
13
ד"ה באתי לגני
שהו"ע תכלית הביטול והשפלות,ומכל זה מובן ענין הדלות בקדושה שמזה נעשית מציאות, שענינה הו"ע ההתנשאות,דספירת המלכות .הבריאה כולה Even though malchus itself is “exalted,” its role as the source of creation is dependent on its quality of bittul – having “nothing of its own at all.” This quality enables both the initial desire for creation (through the expression of chesed through malchus), as well as the ongoing sustenance of creation (through creation’s desire for a King).
Having concluded the explanation of the difference between the meaning of the daled and the raish, the Rebbe now focuses on the Frierdiker Rebbe’s explanation of the difference in their shapes:
שההפרש בין אות ד' לאות ר' בתמונתם,ו) וממשיך בהמאמר דאות יו"ד מורה על תכלית, שאות ד' יש לו יו"ד מאחוריו,הוא שעי"ז נעשית בחינת כלי,הביטול והשפלות שבספירת המלכות , כלי ריקן מחזיק מלא אינו מחזיק12 וכמאמר,לקבלה The Frierdiker Rebbe’s ma’amar said: Although the daled and the raish are very similar, the difference between them is that the daled contains a yud within it, while the raish does not:
This yud on the “back” of the daled represents the ultimate bittul of the sefirah of malchus (as yud is the smallest letter of the alef-bais). This quality of bittul is what enables malchus to become an “empty container” to accept within it the infinitely higher revelations of G-
ה'תשט"ז,יו"ד שבט
14
dliness. This is the meaning of the statement of the Gemara, “an empty container is able to contain something; a full container is not.” We can see this principle reflected in the analogy of a student who is receiving something from his teacher:
הרי זה דוקא כאשר הוא, הנה בכדי שיהי' כלי לקבלה,וכמו המקבל דאז הוא כלי לקבל אמיתת השפעת,בתכלית הביטול והשפלות , ואין זה מספיק עדיין מה שהתלמיד אינו בבחינת יש ומציאות,הרב .)כי אם דוקא כאשר יהי' בבחינת ביטול והעדר המציאות (עכ"ל In order to be able to receive the teaching from his teacher in its purest state, the student must attain the ultimate level of bittul. It’s not enough that the student negates his own ego and sense of self; he needs to achieve a state of complete bittul in order to receive the teaching in its purest state. [This concludes the quote from the Frierdiker Rebbe’s ma’amar.] The Rebbe explains:
אמיתית הענין דרב ותלמיד הוא כאשר הם באין, דהנה,והענין בזה , כדי שהתלמיד יוכל לקבל השפעת השכל מהרב, ולכן,ערוך זה לזה .הרי זה דוקא כאשר עומד בביטול במציאות לגמרי The true concept of a “teacher and student” is only present when the teacher is incomparably greater than the student. [Editor’s note: Not only is he incomparably more intelligent; his entire perception of reality is on a completely different level. For example: a seeing person explaining vision to someone who is blind – or a Rebbe explaining G-dliness to his Chassidim.] Therefore, since the student has no basis in his “reality” to relate to the concept that the teacher is teaching, he needs to completely remove his own perspective and listen with complete bittul to the
15
ד"ה באתי לגני
words of his teacher. (Since his reality is incomparable, it is therefore completely bottul (insignificant) with regards to this teaching.) The Rebbe clarifies the level of bittul required by the student:
שלא מספיק מה שאינו מציאות לעצמו עד שלא ישמע כלל,והיינו ולא מספיק שנשאר במציאותו אלא שפועל בעצמו,את דברי הרב אלא,(ער שטעלט איין זיין מציאות) לקבל את השפעת השכל מהרב .בשעת ההשפעה צריך להיות בביטול והעדר המציאות לגמרי This bittul is more than the student not being self-absorbed to the extent that he wouldn’t hear the message of the teacher at all. It’s also more than simply listening to the words of his teacher while retaining his own ideas and perspectives. Rather, when he learns from his teacher he needs to have complete bittul without any trace of “self” whatsoever.
' שבשעת שמיעת שכל הרב אינו יכול אפילו להיות בבחי,והיינו שכלי שכלו הם בתנועה של רצון להבין את דברי,משפיע לעצמו כי, שאז לא יוכל לקבל את שכל הרב שהוא באין ערוך אליו,הרב , דכיון שצריך להחזיק ענין שבאין ערוך, והיינו,דוקא כלי ריקן מחזיק שלא תהי' אפילו מציאות הרצון להבין,צריך להיות כלי ריקן לגמרי .ולהשיג את השכל שמשפיע לו הרב In practical terms, this means that at the moment the student is listening to the teacher, he is simply accepting the words of the teacher into his mind.
If he is occupied with the desire to
understand the words of his teacher, his mind will become involved with processing the information to “give to himself.”
This
involvement with “self” interrupts the total selflessness (an “empty container”) which is necessary to receive the teaching from his incomparably greater teacher. Since his feeling of “self” is present – even if it’s only the desire to understand his teacher – it takes up “space” in his “container” and doesn’t allow him to be truly “empty.”
ה'תשט"ז,יו"ד שבט
16
In fact, the bittul is even greater than this:
שאפילו תשוקת התלמיד לקבל השפעה מהרב לא,ויתירה מזה .צריכה להיות נרגשת אצלו בשעת ההשפעה Even the desire of the student to receive from his teacher (not to understand – only to receive) “takes up space” and disturbs the total “emptiness” required to receive the teaching. (Any desire involves some sense of self – “I” want.) This doesn’t mean that the student shouldn’t ever desire to receive from his teacher:
הן, תשוקת התלמיד לקבל השפעה מהרב הוא דבר הכרחי,דהנה שתשוקה זו פועלת אצלו ביטול המציאות שיוכל,בנוגע להתלמיד שלהיותו באין ערוך, והן בנוגע להרב,להיות כלי לקבל שכל הרב שלא, הרי ההשפעה להתלמיד היא ירידה גדולה בשבילו,להתלמיד ורק כאשר הרב רואה אצל התלמיד תשוקה,תהי' אצלו מצד עצמו הרי זה פועל עליו שירצה לצמצם עצמו להוריד עניניו,גדולה ועד שענין זה מגיע בעומק יותר בכחות,ולהשפיע אותם להתלמיד שזהו"ע, לגלות אצלו ענינים נוספים שלא היו אצלו מקודם לכן,הרב .13ומתלמידי יותר מכולם Not only is it not a problem for a student to want to receive from his teacher; it is necessary for a student to have this desire. This is necessary for both the student and the teacher:
The student’s desire to receive a teaching from an incomparably greater teacher serves as the motivation for him to reach the level of bittul that is needed to receive it.
Since the teacher is incomparably greater than the student, the student’s desire to receive motivates the teacher to “descend” to the student’s level and to teach him.
17
ד"ה באתי לגני
In fact, the student’s desire causes a revelation of the deepest concepts within the teacher’s mind – concepts which he never discovered on his own. This is the meaning of the phrase, “[I have learned much from my teachers, and more from my peers – but] I have learned the most from my students.” The key is that a student needs to experience this desire at the right time:
שאז צריכה להיות, קודם ההשפעה, במה דברים אמורים,אמנם , ובלעדה אי אפשר להיות חיבור ב' ענינים שהם באין ערוך,תשוקה זו שכאשר התלמיד עומד, הרי רואים במוחש,משא"כ בשעת ההשפעה הנה,באותה התלהבות ותשוקה שרוצה לקבל השפעת השכל מהרב .תשוקה זו מבלבלת אותו לשמוע ולקבל את השכל שאומר לו הרב This type of desire is appropriate (and necessary) before the teaching begins, and makes the relationship between a student and an incomparably greater teacher possible. However, when a student is learning from his teacher, if the student has strong feelings of desire to understand (or even receive) from his teacher, this distracts him from being able to properly receive what the teacher is saying.
צריך להיות בביטול והעדר,וכדי שיוכל לקבל את שכל הרב שלא ירגיש אפילו את התשוקה לקבל את שכל,המציאות לגמרי . שכלי שכלו הם באופן דכלי ריקן, וזהו"ע כלי ריקן.הרב In order to receive the lesson from his teacher, the student needs to have complete bittul. The student can’t want to listen; the student must simply listen. This is the true concept of an “empty container” as it applies to one’s intellect.
כדי לקבל דבר שכל, כי, שצריך שיהי' להתלמיד כלי השכל,והיינו אבל כלי השכל צריך, שזהו כלי השכל,צריך מקום שהוא מעין זה
ה'תשט"ז,יו"ד שבט
18
ודוקא אז ביכלתו לקבל את השפעת הרב שבאין,להיות כלי ריקן .ערוך אליו The student does need to possess the intellectual capability required to serve as a “container” to receive the teaching. However, while he is learning, this “container” must be empty. This is the only way that the student is able to learn from an incomparably greater teacher and still retain the true concept being transmitted. Based on this concept, we can now understand why malchus (specifically) needs to have the bittul of having “nothing of its own at all”:
,ובזה יובן הטעם שדוקא ספירת המלכות לית לה מגרמה כלום , הרי כל הספירות הם בסדר דמלמעלה למטה,דלכאורה אינו מובן ועד לראשית,והספירות שלמטה מקבלים מספירות שלמעלה מהם למה דוקא על ספירת המלכות, וא"כ,הספירות שמקבלת מאוא"ס .אומרים דלית לי' מגרמה כלום Seemingly, one could ask the following question: If all the sefiros are arranged “from above to below” in a way that each sefirah receives from the sefirah above it, and the beginning of the sefiros (chochmah) receives from ohr ein sof, why does only malchus need to have the quality of having nothing of its own? Doesn’t every sefirah need to receive from the level above it? The Rebbe answers:
ובכלל כל הספירות שלמעלה מספירת, שבחי' ז"א,אך הענין הוא , קבלתם מהספירות שלמעלה מהם היא ע"ד עילה ועלול,המלכות שהרי ישנו מציאות, ואינם מהות אחר זמ"ז,שעו"ע אינם באין ערוך וגם כאשר העלול נעשה מציאות לעצמו,העלול כמו שהוא בהעילה וכן הוא בהספירות שמקבלים.הרי העילה היא בקירוב מקום אליו
19
ד"ה באתי לגני
והיינו שמהות הספירות הוא, שאופן הקבלה הוא בקירוב מקום,זמ"ז .בערך זל"ז All the other sefiros receive from the sefirah above them in a way of “evolution” (meaning – an effect which evolves from the cause) and are not incomparably different from one another. In the progression of “evolution,” the “later stage” (lower level) is contained within the “earlier stage” (higher level) before it happens, and the two stages are still closely related after the evolution occurs. Therefore, since the sefiros are not incomparably different from one another, they do not require total bittul in order to receive from each other. Seemingly, this only applies to how the sefiros receive from each other. However, what about the fact that the sefiros receive from ohr ein sof? Isn’t ohr ein sof incomparably higher than the sefiros, which would therefore require them to have the bittul of “nothing of their own at all?”
שענין זה הוא ע"י צמצום,וגם מה שהספירות מקבלים מאוא"ס הרי ההשפעה אל הספירות היא,14הראשון שהוא בדרך סילוק לגמרי .15עי"ז שחזר והאיר Even when the sefiros receive G-dly revelation from ohr ein sof, this is only after Hashem completely conceals the ohr ein sof and then “rereveals it” in a way that is on a comparable level to the sefiros. Therefore, the revelation of ohr ein sof is revealed to the sefiros in a way that they can “relate” to, which doesn’t require them to have the bittul of “nothing of their own at all.” However, this is not the case with malchus:
כיון שעל ידה בריאת היש שהוא מהות,משא"כ ספירת המלכות לכן המלכות היא המקבל האמיתי, שהו"ע שבאין ערוך,אחר לגמרי
ה'תשט"ז,יו"ד שבט
20
ולכן דוקא במלכות הוא הענין דלית לה,)(דער אמת'ער מקבל .מגרמה כלום The “evolution” process of each one of the higher sefiros results in the creation of the next sefirah – a comparable G-dly “existence.” However, malchus is the vehicle for creating a limited existence, which includes the physical world.
In order to enable this
incomparable “jump,” malchus receives from Hashem’s essence, which is incomparably higher than malchus. In order for malchus to receive from this level – and to have the ability to create an existence which is incomparably lower than it – it needs to be a perfect receiver and have “nothing of its own at all.” The Rebbe connects this to the bittul of the letter daled:
, אלא שזהו הביטול דאזעירת גרמה, שזהו"ע של דלות,'וזהו"ע אות ד שעי"ז היא מקבלת מהספירות שלמעלה,ביטול המציאות לגמרי .ממנה This bittul of having “nothing of your own at all” is represented by the letter daled, both in meaning and in form.
As explained in the
previous section, the meaning of the daled (“dalus”) refers to “(positive) spiritual poverty” – “making oneself small” even within the realm of kedusha and having “nothing of your own at all.” Similarly, the yud on the back of the daled also represents this ultimate bittul, enabling malchus to receive from the higher sefiros and create the physical world.
In the final section, the Rebbe connects this concept to the bittul of davening.
21
ד"ה באתי לגני Also Available Online Basi L'Gani 5736
🙧🙥 Basi L'Gani 5715
🙧🙥 Basi L'Gani 5735
🙧🙥 Basi L'Gani 5734
🙧🙥 Basi L'Gani 5714
🙧🙥 L’Cho Omar Libi 5720
🙧🙥 V’Haya Eikev Tishma’un 5727
🙧🙥 Gadol Yiyeh Kavod HaBayis 5722
🙧🙥 HaSam Nafsheinu B'Chaim 5718
🙧🙥 V'Atah Tetzaveh 5741
🙧🙥 Gal Einai 5737
🙧🙥 Ki Yishalcha Bincha 5738
🙧🙥 Omar Rabbi Oshia 5739
🙧🙥
ה'תשט"ז,יו"ד שבט
22
Al Kein Karu L’Yamim Ha’eleh Purim 5713
🙧🙥 Tanu Rabbanan Mitzvas Ner Chanukah 5738
🙧🙥 V'Kibel HaYehudim 5711
🙧🙥 Ki'Mei Teitzcha Me'Eretz Mitzrayim 5742
🙧🙥 LeHavin Inyan Rashbi 5745
🙧🙥 B'haaloscha es HaNeros 5729
🙧🙥 BaYom Ashtei Assar 5731
🙧🙥 Tzion B'Mishpat Tipodeh 5741
🙧🙥 Ani L'Dodi 5732
🙧🙥 V'Chag Ha'Asif 5743
🙧🙥 V’Yihiyu Chayei Sara – 5741
🙧🙥 Podoh B’Shalom - 5741
Sign up online to receive weekly translations as they are released.
www.simplychassidus.com
ד"ה באתי לגני
23
Footnotes from the Original Hebrew 1משלי י ,טו. 2שם ל ,ח. 3פ' ראה טו ,ח. 4ראה זהר ח"א קפא ,א .רמט ,ב .ח"ב ריח ,ב .עץ חיים שער ו (שער העקודים) פ"ה. 5זח"א כ ,א. 6קהלת א ,ז .וראה המשך והחרים תרל"א (סה"מ תרל"א ע' שה ואילך) .ובכ"מ. 7ישעי' טז ,ה. 8ראה עמק המלך שער א (שער שעשועי המלך) רפ"א .הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א במאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' ה .וש"נ. 9בחיי וישב לח ,ל .שם ר"פ בלק .כד הקמח ר"ה (ב) ד"ה ועוד (בהוצאת שאוועל – ע' שעט). תניא שעהיוה"א רפ"ז (פא ,ב) .ובכ"מ. 10שמואל-א ט ,ב .ונתבאר באוה"ת וירא ח"ד תשסד ,ב .שה"ש ח"ב ע' תיד ואילך. 11ר"ה טז ,סע"א .וש"נ. 12ברכות מ ,א .וראה חדא"ג שם .תו"א ס"פ משפטים .ד"ה אני לדודי ה'ש"ת ס"ג (הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ ה'שי"ת ע' .)120 13תענית ז ,א .וש"נ. 14ראה עץ חיים שער א (דרוש עיגולים ויושר) ענף ב .אוצרות חיים ומבוא שערים בתחילתן. לקו"ת הוספות לויקרא נא ,ג .ובכ"מ. 15ראה עץ חיים שם ענף ב-ג .סה"מ תרס"א ע' קסו ואילך.
ב"ה
לע"נ הרה"ח הרה"ת אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
ר' דניאל
יצחק ע"ה
בן יבלחט''א ר' אפרים שליט''א
מאסקאוויץ שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע למדינת אילינוי נלב"ע ב' אדר שני ה'תשע"ד ת.נ.צ.ב.ה
🙥🙧 DEDICATED IN MEMORY OF
MOSCOWITZז"ל RABBI DANIEL LUBAVITCH CHABAD OF ILLINOIS REGIONAL DIRECTOR
🙥🙧 ו ֲאנִי דָ נִי ֵּאל נִ ְהי ֵּיתִ י ...וָָאקּום וָאֶ עֱשֶ ה אֶ ת ְמלֶאכֶת ַה ֶמלְֶך AND I, DANIEL ... ROSE AND DID THE KING'S WORK )(DANIEL 8:27
